תיק עיתונות

אנו – מוזיאון העם היהודי פותח את שעריו היום, ה-10 במארס

לאחר עשר שנות תכנון וארבע שנות בנייה – אנו נרגשים ושמחים לחשוף בפניכם את המוזיאון החדש שלנו, שלוש קומות וארבעה אגפים המרכיבים, החל מהיום, את המוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם, אשר מספר את סיפורו מעורר ההשראה של העם היהודי כפי שלא סופר מעולם

אנו – מוזיאון העם היהודי, מבקש להפיץ את הבשורה שזהות יהודית היא חגיגה מרהיבה השייכת לכולנו, ומזמין אתכם למסע משותף בסיפור היהודי, להכיר וללמוד על עצמנו, בהווה ובעבר, ובעיקר – להתרגש ולחוות חוויה מוזיאלית מסוג אחר!

לאחר עשר שנות תכנון וביצוע, מוזיאון העם היהודי (לשעבר בית התפוצות) ייפתח לקהל ב-10 במארס תחת השם ״אנו״. המוזיאון החדש יתפרש על פני 7,000 מטר ושלוש קומות ובכך יהפוך למוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם. מדובר בחוויה מוזיאלית ייחודית, אשר נבנתה בהיקף טכנולוגי שלא נראה כמותו בארץ ומעטים כמוהו קיימים בעולם, המציעה מסע מרתק, אשר במסגרתו ההיסטוריה של העם היהודי, שלעיתים באופן אינטואיטיבי זכורה רק דרך אסונותיה, נפרשת בכל הודה, כאשר לצד הקשיים שעברה, ניתן למצוא שפע של הישגים, יצירה, גאונות ויזמות.

מיצגי ותערוכות המוזיאון, משקפים בין השאר את התבלטות העשייה היהודית, אשר השפיעה בצורה אדירה על האנושות בתחומים כה רבים – אמנות, משפט, פוליטיקה, אופנה, ספרות, מדעים מדויקים, ערכים ומוסר ועוד- וסיפורים אלו יוצרים תמונה צבעונית ומרגשת, מעוררת השראה וגאווה. רוחב היריעה של המוזיאון מציע לכולנו מסע מרתק אשר דרכו אנו מגלים וחוקרים את סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי, בדרך שהופך אותו לרלוונטי ואקטואלי לכל אחת ואחד מאתנו.

"כל אומה ראויה למקום אשר מספר את סיפורה, ומעניק לאנשיה גאווה במי שהם, במורשתם ובשורשיהם", אומרת אירינה נבזלין, יו"ר דירקטוריון אנו-מוזיאון העם היהודי ונשיאת קרן נדב. "זוהי זכות גדולה לקחת חלק בטרנספורמציה של המוסד הזה, המהווה כעת את המוזיאון היהודי הגדול ביותר בעולם, שמספר את סיפורו של העם כולו. המוזיאון ישמש אותנו כמגדלור לזהות ולתרבות היהודית, ולחגיגת ההיסטוריה והעתיד הייחודים שלנו. אנו אסירי תודה על התמיכה העצומה שאפשרה לנו את לידתו מחדש של המוזיאון."

בשנה האחרונה, הוחלט על תהליך של מיתוג מחדש למוזיאון, שהיה מוכר בעבר כ"בית התפוצות". השם אנו נבחר כדי לתת ביטוי למגוון הצבעוני של האמונות והדעות של כולנו, המגיעות מספקטרום רחב של רקעים ושורשים, ומהוות יחדיו את הסיפור של העם היהודי, שכולנו חלק ממנו. חזון המותג אנו הוא להפוך את הזהות היהודית למושא לגאווה ומקור לעוצמה פנימית בקרב כל חלקי העם היהודי ברחבי העולם, ולחזק את תחושת השייכות, מתוך עיסוק בזהות יהודית.

"מעולם לא היה חשוב יותר להבליט את מה שקושר אותנו יחד כעם: ההיסטוריה שלנו, התרבות, הערכים ותחושת השייכות", אמר דן תדמור, מנכ"ל המוזיאון,"המוזיאון החדש שלנו מייצג את מה שניתן להשיג דרך סבלנות, התמדה ותשוקה. מהיסטוריה עשירה הטמונה במיצגים ייחודיים, לחוויות אינטראקטיביות, 'אנו' הוא פסיפס של הזהות היהודית המגוונת. אנו נרגשים לפתוח את דלתותינו לביקור חוויתי של גילוי והשראה".

במוזיאון יוצגו סרטים מרהיבים של יוצרים מכל קשת התרבות והאמנות בישראל, אסופה של מוצגי מקור נדירים המייצרת רצף של דיאלוג אמנותי ותרבותי בין עבר להווה בהם ניתן למצוא את הצווארון הרקום מגלימת שופטת בית המשפט העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג, מדליון עם דמותה של פאטמה, בתו של מוחמד, שענדו נשות משהאד באיראן, התסריט המקורי של אודיסאה בחלל של סטנלי קובריק, כתב הזכויות שניתן על ידי נפוליאון השלישי לאברהם בן טולילה, ממנהיגי הקהילה היהודית באלג'יר, הגיטרות של לאונרד כהן וג'ין סימונס, הג'וזה של סלאח אל כווייתי ועוד;

מיצגי אינטראקטיב חדשניים בהם יוכלו המבקרים "לבשל" ולגלות מסורות והמצאות במטבח היהודי עם שפים מפורסמים, ליצור שירים חדשים בעזרת מיקס של קטעים של מוזיקאים יהודים מכל הז'אנרים ולגלות לאילו מפורסמים יהודים הם קשורים ועוד; אוסף עבודות האמנות של המוזיאון כולל יצירות של דיאן ארבוס, אלפרד שטיגליץ, אנדרה קרטס, כריסטיאן בולטנסקי, דור גז, יוסי ברגר ועוד. מאחורי מיצגי האינטראקטיב החדשניים, רצועות המוזיקה המקוריות והסרטים המרהיבים, עומדים יוצרים ויוצרות מכל קשת התרבות והאמנות בישראל, כמו: רן טל, דוד אופק, אבידע לבני, דפנה לוין, אדם סנדרסון, קובי פרג', קרן מור, דינה סנדרסון, יפתח קליין, שאנן סטריט, שי צברי, תומר יוסף, לנה רבנקו, ירמי פינקוס, אסף חנוכה, ועוד.

 "ציפינו ליום הזה במשך עשר שנים", אמרה ד"ר אורית שחם-גובר, האוצרת הראשית של המוזיאון,"זה היה מסע אינטלקטואלי ורגשי, שהקיף כמעט כל דיסציפלינה תרבותית, אמנותית וטכנולוגית, ואנו נרגשים להציג את הסיפור של העם היהודי בשלמותו, מהעבר ועד היום".

בהמשך למחויבותו של המוזיאון לעמוד בקדמת החדשנות בתצוגותיו, נעשה שימוש בטכנולוגית RFID המאפשרת למבקרים לתייג את החוויות המעניינות אותם ולקבל מייל עם בחירותיהם לאחר ביקורם. כמו כן, נעשה שיתוף פעולה עם  Geni.com בדמות אפליקציה המאפשרת למבקרים לראות אם הם קשורים משפחתית ליהודים מפורסמים והאם הם נמצאים בתערוכה, כדי שיוכלו ללמוד עליהם יותר, ושימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה (VR)  במסע בין שירי ערש ממגוון תרבויות יהודיות לאורך השנים.

מדי שביד, מנכ"לית התחדשות המוזיאון: "לאורך עשר שנות העבודה עמדו בפניי אתגרים רבים, אך הפתיחה בשנת קורונה, אחת השנים הקשות ביותר שידע עולם התרבות הוא ללא ספק האתגר הגדול מכולם. לצד הזכות בהקמת וניהול המוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם, הייתה לנו גם הזכות, דווקא בתקופה זו, להמשיך ולהעסיק מאות אמנים ויוצרים".

קומה 3 – הפסיפס: מוזיאון העם היהודי מתחיל בהווה, בימינו, בקומה שחוגגת את התרומה העצומה של היהודים בתקופה המודרנית לתרבות האנושית. באמצעות חגיגה של אורות וצבעים, מאות מוצגים, מיצגי אינטראקטיב חדשניים, תאורה דרמטית, מוזיקה בגוונים שונים וסרטים מרחיבי דעת, פורשת הקומה הזו מגוון של יוצרים ויוצרות מכל קצווי הקשת היהודית שמביאים עמם את המרחב הססגוני והמרתק של זהויות ותרבויות יהודיות בימינו – דרך הפולקלור והאמנויות, השפה והספרות, הזרמים ביהדות ותרומת יהודים לאנושות. כל אלה מבטאים זהות ותרבות יהודית, אישית וקבוצתית, מרתקת ורבת פנים שרלוונטית לכולנו, ומאפשרים לנו, כיחידים, כקבוצות וכמשפחות, למצוא כאן את עצמנו.

 קומה 2 – המסע: סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי, מהעת העתיקה ועד ימינו. שביל הביקור בקומה זו מאפשר לנו לפגוש את המרכזים היהודיים הגדולים בכל התקופות. מהעת העתיקה – אלכסנדריה, ארץ ישראל ובבל, משם אל ימי הביניים, עם תור הזהב של ספרד ולצדם סיפורה של יהדות אשכנז. השביל עובר אל ראשית העת החדשה – הנאורות, ההשכלה והאמנציפציה, שבעקבותיהן נפגוש את הבחירות שעשו קיבוצים יהודיים שונים, במזרח ובמערב, אל נוכח המציאות המשתנה. כל אלה מובילים את השביל אל המאה העשרים, שבה סער הרחוב היהודי מתנועות פוליטיות רבות ומגוונות, ביניהן הציונות, ומפריחתה של תרבות יהודית חילונית. עולם תוסס וססגוני שנקטע באחת בשואה. סיום הקומה מבטא את השינויים המפליגים שחלו בעם היהודי אחרי השואה – הקמת מדינת ישראל, הגירות מסיביות בחיפוש אחר מולדת חדשה, הגירוש מארצות האסלאם, ירידת מסך הברזל על יהדות ברה"מ והמגוון התוסס והחיוני של הקהילות היהודיות בימינו.

 קומה 1 – היסודות: האדנים הראשיים עליהם בנויה היהדות בהיבטיה הייחודיים והאוניברסאליים. היסודות הייחודיים כוללים את השבת, הברית, לוח השנה העברי וציוני הדרך בחיי אדם. את היסודות האוניברסליים מייצגים התנ"ך והשפעותיו על תרבויות העולם. 

 "הללויה!", גלריית בתי הכנסת: הגלריה כוללת 21 דגמים של בתי כנסת מתקופות וממקומות שונים, מוצגי מקור רבים וגם מיצגי מדיה מרהיבים ומרגשים, שמדגישים את הגרעין ההיסטורי-תרבותי המשותף של חיבור בין זמן למרחב יהודיים.

אוסף נבזלין: אוסף המתמקד באמנים ממוצא יהודי. היצירות באוסף משמשות כאספקלריה תרבותית ל-100 שנות מודרניות, כאשר הסוגיות בהן עוסקות היצירות מהדהדות סוגיות כמו רוח האדם, התמודדות עם זיכרון, צורה וסובייקט, חילון מול מסורת, פלפול וחדות אינטלקטואלית, פואטיקה של חזותיות, עקירה, הגירה, תפוצות ועוד. מהאמנים המופיעים באוסף: אלפרד שטיגליץ, אנדרה קרטס, כריסטיאן בולטנסקי, דור גז, יוסי ברגר ועוד.

"אנו- מוזיאון העם היהודי", הוא המוזיאון היהודי הגדול בעולם והמוסד היחיד המספר את סיפורם המתמשך והייחודי של התרבות, הזהות וההיסטוריה של העם היהודי בשלמותו. המוזיאון משמש כיעד מרכזי לשיח ולמידה על היהודיות עבור יחידים, משפחות, קהילות וארגונים בישראל ומסביב לעולם.

לינק לאתר המוזיאון: anumuseum.org.il/he

לפרטים נוספים: חנה בירן, בירן תקשורת- 0542244990

[email protected]

היה שווה לחכות – ועכשיו אסור להחמיץ!

אנו – מוזיאון העם היהודי נפתח!

באמצע המאה העשרים יצא ההיסטוריון היהודי הדגול, פרופסור שלום (סאלו) בארון, בקריאה דרמטית להחליף את עדשות המשקפיים דרכן אנו מביטים על ההיסטוריה היהודית, משקפיים שצבועות בצבע אחד – שחור. ההיסטוריה שלנו, טען בארון, אינה רק "היסטוריה של יללות". יש בה גם משיכות מכחול עזות מבע שליצירה ורוח, שגשוג והצלחה, גאונות ויזמות. מדוע אנו מתעקשים להסתיר מהעולם את כל היופי הזה? מאז חלפו עשרות רבות של שנים, תקופה ארוכה ודרמטית, שבה חרף השואה ואסונות נוספים, העם היהודי צבר הישגים בלתי נתפשים, הרחיב את תמונת העולם ההיסטורית שלו, והציוויליזציה היהודית –במזרח ובמערב, בצפון ובדרום- חיה ובועטת.

אז נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 אולי עלינו לשאול את עצמנו האם לא הגיע הזמן להחליף את העדשה השחורה דרכה התרגלנו להשקיף על הסיפור היהודי? האם לא זה הזמן להציג את הסיפור המדהים שלנו דרך משקפיים פלורליסטיות שמייצגות את כולם, ולראות בו סיפור אחד של זהות ותרבות שנמשכות ומתפתלות לאורך ההיסטוריה, או במילים אחרות – הסיפור של כולנו?

אנו – מוזיאון העם היהודי, לקח על עצמו את המשימה להפיץ את הבשורה שזהות יהודית היא חגיגה מרהיבה השייכת לכולנו, שאפשר לבוא כל המשפחה למסע משותף בסיפור היהודי וללמוד על עצמנו ועל חברינו, בהווה ובעבר, ובעיקר – להתרגש ולחוות חוויה מוזיאלית מסוג אחר!

אנו נרגשים ושמחים לחשוף בפניכם את המוזיאון החדש שלנו, שלוש קומות וארבעה אגפים שמרכיבים, החל מהיום, את המוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם.

לאחר עשר שנות תכנון אוצרותי, עיצובי ואדריכלי, וארבע שנים של בניה מושקעת, התקבצו לראשונה תחת קורת גג אחת מאות מוצגים מקוריים מרחבי העולם, עשרות סרטים נפלאים שהופקו במיוחד, מיצגי אינטראקטיב חדשניים ומפתיעים, ואפליקציות מרתקות, שכולם ביחד חוגגים אלפי שנות חיים ותרבות יהודיים מנקודת ראות פלורליסטית שמכילה את כולם, על רגעי הפריחה והשיא שלהם ומבלי לטאטא מתחת לשטיח תקופות אפלות. מדובר בחוויה מוזיאלית חדשה ומרגשת שנבנתה בהיקף טכנולוגי שלא נראה כמותו בארץ ומעטים כמוהו בעולם.

מחכים לכם אצלנו כ-7000 מ"ר של שטחי תצוגה במוזיאון שבו הסיפור מורכב ורב פנים. מוזיאון שמתמודד עם סוגיות בסיס שליוו את היהודים בזמנים ובמקומות קרובים ורחוקים. רוחב היריעה של המוזיאון מציע לכולנו מסע מרתק שבמסגרתו אנו מגלים וחוקרים את סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי, ודרכו גם את סיפורנו, בדרך שהופך אותו לרלוונטי ואקטואלי לכל אחת ואחד מאתנו.

וכיאה למהפכה בתפיסת הסיפור היהודי שאנו מבקשים להוביל, ומתוך הבנה שכולנו חלק משרשרת ארוכה שראשיתה בעבר והמשכה בהווה, המבט שלנו על ההיסטוריה מתחיל דווקא מהסוף. מוזיאון העם היהודי מתחיל בהווה, בימינו, כשהוא מציג קומה שלמה, הגדולה במוזיאון – הפסיפס – שחוגגת את התרומה העצומה של היהודים בתקופה המודרנית לתרבות האנושית.

באמצעות חגיגה של אורות וצבעים, מאות מוצגים, מיצגי אינטראקטיב חדשניים, תאורה דרמטית, מוזיקה בגוונים שונים וסרטים מרחיבי דעת, פורשת הקומה הזו מגוון של יוצרים ויוצרות מכל קצווי הקשת היהודית, שמביאים עמם את המרחב הססגוני והמרתק של זהויות ותרבויות יהודיות בימינו – דרך הפולקלור והאמנויות, השפה והספרות, הזרמים ביהדות ותרומת יהודים לאנושות. כל אלה מבטאים זהות ותרבות יהודית, אישית וקבוצתית, מרתקת ורבת פנים שרלוונטית לכולנו, ומאפשרים לנו, כיחידים, כקבוצות וכמשפחות, למצוא כאן את עצמנו.

אנו מאמינים שחיבור המבקרים לזהותם ולתרבותם בהווה, יציף שאלות לגבי הדרך שהעם היהודי עשה עד הלום. ובכך עוסקת הקומה השנייה של המוזיאון – המסע – סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי, מהעת העתיקה ועד ימינו.

שביל הביקור בקומה זו מאפשר לנו לפגוש את המרכזים היהודיים הגדולים בכל התקופות. מהעת העתיקה – אלכסנדריה, ארץ ישראל ובבל – שם נפגוש את ענקי הרוח שיצרו את התלמוד הבבלי, בצד חיי יום-יום ואמונות מיסטיות שניהלו דיאלוג עם התרבות ההלניסטית והבבלית.

ומשם אל ימי הביניים–ספרד ואשכנז -עם תור הזהב של ספרד ובו דמויות ענק כמו "הנשר הגדול" – הרמב"ם, המשורר אבן גבירול והאסטרונום אברהם אבן עזרא; ולצדם סיפורה של יהדות אשכנז שהוציאה מקרבה מלומדים כמו רש"י ורבנו גרשום, כמו גם בתי כנסת שנשים התפללו ולמדו בהם תורה.

דרך התפתחותן של האמונה והיצירה היהודית לאורך הדורות, ותוך מפגש של דיאלוג תרבותי ואמנותי בין עבר להווה, עובר השביל שלנו אל ראשית העת החדשה. שם נפגוש בהשפעתה של המצאת הדפוס על החיבור בין יהודים מקהילות שונות ברחבי העולם, ונציץ בלוע הר הגעש המיסטי שהתפרץ ברחבי האימפריה העות'מנית בעקבות הופעתו של משיח השקר, שבתאי צבי.

משם נפתח השביל אל "המפץ הגדול" – עולם חדש של אפשרויות שהעת החדשה קיפלה בחובה באמצעות הנאורות, ההשכלה והאמנציפציה, שבעקבותיהן נפגוש את הבחירות שעשו קיבוצים יהודיים שונים, במזרח ובמערב, אל נוכח המציאות המשתנה.

כל אלה מובילים את השביל שלנו אל המאה העשרים, שבה סער הרחוב היהודי מתנועות פוליטיות רבות ומגוונות, ביניהן הציונות, ומפריחתה של תרבות יהודית חילונית. עולם תוסס וססגוני שנקטע באחת בשואה. סיום הקומה מבטא את השינויים המפליגים שחלו בעם היהודי אחרי השואה – הקמת מדינת ישראל, הגירות מסיביות בחיפוש אחר מולדת חדשה, הגירוש מארצות האסלאם, ירידת מסך הברזל על יהדות ברה"מ,  והמגוון התוסס והחיוני של הקהילות היהודיות בימינו.

הכרות זו עם הסיפור היהודי, מאפשרת לנו לשאול את עצמנו– מהם היסודות הרעיוניים, התרבותיים והדתיים של הסיפור הזה? בכך עוסקת הקומה האחרונה של המוזיאון – היסודות – שמציגה את האדנים הראשיים עליהם בנויה היהדות בהיבטיה הייחודיים והאוניברסאליים. היסודות הייחודיים כוללים את השבת, הברית, לוח השנה העברי וציוני הדרך בחיי אדם. את היסודות האוניברסליים מייצגים התנ"ך והשפעותיו על תרבויות העולם.

"הללויה!", גלריית בתי הכנסת המרהיבה שלנו, שחוגגת את החיים והתרבות שצמחו וצומחים בבתי הכנסת מאז ועד היום, משלימה את קומת היסודות. הגלריה כוללת 21 דגמים של בתי כנסת מתקופות וממקומות שונים, מוצגי מקור רבים וגם מיצגי מדיה מרהיבים ומרגשים, שמדגישים את הגרעין ההיסטורי-תרבותי המשותף של חיבור בין זמן למרחב יהודיים.

חידוש נוסף במוזיאון שלנו הם מוצגי המקור, שלכל אחד מהם סיפור קטן המשקף סיפור גדול. נוכחותם בונה את המסע שלנו מאז להיום, מאפשרת לגעת ב"דבר האמיתי" ששרד את שיני הזמן, ומייצרת רצף של דיאלוג אמנותי ותרבותי בין עבר להווה.

תחשבו על מכונת הכתיבה המקורית שבה חיבר יצחק בשביס זינגר את "העבד", תחשבו על המהדורה הראשונה המודפסת של "תיקוני הזוהר", על הצווארון הרקום מגלימת שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסברג, על עותק מההוצאה הראשונה של "הגלגול" של פרנץ קפקא, הג'וזה של סאלח אל כווייתי, על מדליון פאטמה שנאלצו לענוד נשות משהאד היהודיות, על התחריט המקורי מכרוניקת נירנברג הנדירה, גלימת "המלך ליר" שלבש שלמה מיכואלס בתיאטרון היהודי במוסקבה, התלבושת של עופרה חזה בצילומי הקליפ ההיסטורי של גאלבי, ועוד ועוד פריטים מקוריים ומרגשים.

עכשיו תדמיינו את כל אלו מוצגים לכם בטכנולוגיה המוזיאלית המתקדמת ביותר, במרחבים מעוצבים יפהפיים, ובתצוגה שתמלא אתכם בגאווה ובאופטימיות על כך שאתם חלק מהסיפור היהודי לדורותיו.

תחשבו אופטימי. תחשבו חגיגי. תחשבו כולנו. תחשבו אנו – מוזיאון העם היהודי.

מאחורי תהליך המיתוג מחדש

אחרי שנים של השקעה בפיתוח חוויה מוזיאלית ייחודית, הוחלט בשנה האחרונה על תהליך של מיתוג מחדש למוזיאון העם היהודי, ששם לעצמו למטרה להיות המוזיאון היהודי הגדול והחשוב בעולם, מקום שהוא MUST SEE לישראלים וליהודים, וכמובן גם לתיירים.

השם אנו נבחר כדי לתת ביטוי ומקום שוויוני לכל המגוון הצבעוני והעשיר של זהויות, זרמים, ותפיסות עולם יהודיות שנוצרו לאורך ההיסטוריה, ואשר ממשיכות להיווצר יום-יום ושעה-שעה בימינו.

חזון המותג אנו הוא להפוך את הזהות היהודית למושא לגאווה, להדגיש את המשותף מבלי למחוק את השונה, לשמש מקור לעוצמה פנימית בקרב כל חלקי העם היהודי ברחבי העולם, ולחזק את תחושת השייכות של כולנו לסיפור היהודי הגדול לדורותיו.

אנו – המוזיאון היהודי החדש והגדול מסוגו בעולם, מספר את סיפורו מעורר השראה של העם היהודי, ומצית בכולנו את תחושת הגאווה להיות חלק מהסיפור הזה.

ערכי המותג

פלורליזם: אנו פלורליסטים ומחבקים את כל היהודים באשר הם-ללא הבדל זרם, תפוצה, מגדר ואמונה. לכל אחד יש פה מקום.

חוויה: אנו מקפידים להתחדש ולהיות בחזית הטכנולוגיה, כדי להתאים עצמנו לרוח התקופה ולהנגיש ולמקסם לכל מבקר וגולש את חוויית מוזיאון.

פרסונליזציה: אנו שואפים לגרום לכל אחד ואחת להרגיש שיש לו חיבור אישי לסיפור הגדול של העם היהודי.

רלוונטיות: אנו מייצרים ומנגישים תוכן רלוונטי לעולם היהודי העכשווי.

אוסף נבזלין

אנו נרגשים להציג במוזיאון החדש שלנו את אוסף נבזלין – מפעל כינוס מרשים של פריטי אמנות מקוריים, פרי יצירתם של אמנים ממוצא יהודי.

היצירות מתוך האוסף כוללות היבטים שונים של החוויה היהודית הפרטיקולרית, לצד הדגשת תרומתם האוניברסלית של היהודים לנקודת המפנה של העידן המודרני.

כמו כן, היצירות באוסף משמשות כאספקלריה תרבותית ל-100 שנות מודרניות, במסגרתן חווה העם היהודי תמורות ומהפכות אזרחיות ואוניברסליות, אך עם זאת, הן מצליחות לגעת גם באישי ובפרטי. הסוגיות בהן עוסקות היצירות מהדהדות סוגיות כמו רוח האדם, התמודדות עם זיכרון, צורה וסובייקט, חילון מול מסורת, פלפול וחדות אינטלקטואלית, פואטיקה של חזותיות, עקירה, הגירה, תפוצות ועוד.

בין האמנים הבולטים שמופיעים באוסף נמצאים אמן הצילום היהודי-אמריקאי, אלפרד שטיגליץ, הצלם היהודי-הונגרי אנדרה קרטס, האמנים הישראלים דור גז ויוסי ברגר, הציירים חיים סוטין ואורי לסר, הצלמת היהודייה-אמריקאית דיאן ארבוס, וצלם המלחמה הידוע, רוברט קאפה. בנוסף לאוסף נבזלין מופיעים במוזיאון החדש גם עבודות של הפסל גיורא אהרוני, האמניות ציונה בנג'מין ואנדי ארונוביץ', ועוד.

רוברט קאפה (1913-1954)

מותו של חייל לויאליסט, 1936 (מתוך אוסף נבזלין)

היוצרים מאחורי התצוגה

במוזיאון מוצגים מאות מוצגים, מיצגי אינטראקטיב חדשניים, רצועות מוזיקה מקוריות וסרטים מרהיבים, מאחוריהן עומדים בכירי ובכירות היוצרות והיוצרים בישראל, בשנה בה התעשייה הושבתה לגמרי.

בין השמות הבולטים שסייעו לנו לכתוב פרק חשוב ומפואר בתולדות העם היהודי, אפשר למצוא את היוצריםואנשי התרבות רן טל ("ילדי השמש", "מלכה לב אדום"), דוד אופק ("בת ים – ניו יורק", "מתיר עגונות") אבידע לבני ("חייב לזוז, אהוד בנאי והפליטים", "במדינת היהודים") דפנה לוין ("בטיפול", "מיגל"), אדם סנדרסון ("זוהי סדום") קובי פרג' ("פוטו פרג", "הפיג'מות"), קרן מור ("החמישיה הקאמרית", "קופה רושמת") דינה סנדרסון ("אורי ואלה") יפתח קליין ("האקס המיתולוגי", "רביעיית רן"), שאנן סטריט ("הדג נחש"), שי צברי ("אדומי השפתות") תומר יוסף ("בלקן ביט בוקס", "החצר האחורית") לנה רובנקו ("צבע טרי") ירמי פינקוס ("הארץ") ואסף חנוכה ("ואלס עם באשיר").

 דבר האדריכל

במרכז קמפוס אוניברסיטת תל אביב ממוקם מבנה בית התפוצות בתכנונם המקורי של האדריכלים יצחק ישר ואלי גבירצמן. הימצאות המבנה במפגש צירי הולכי רגל הראשיים של הקמפוס ממזרח למערב ומצפון לדרום בשילוב משמעותו התרבותית, מקיימת נקודת ציון משמעותית במרחב הציבורי הישראלי.

בשנים האחרונות נעשה מאמץ לעדכן את החוויה המוזיאלית של בית התפוצות. כחלק מעריכה מחדש וטרנספורמציה של המוסד הוותיק, ממומש טיפול נרחב במבנה הפיזי מתוך ההבנה שהמבנה הקיים בעל ערכים ארכיטקטוניים משמעותיים המאפשרים את הטרנספורמציה הנדרשת. נבחרה גישה המשמרת ומשדרגת את המהות המרחבית והפלסטית של הבנין הקיים. ארגון מחדש ושדרוג של כלל מערכות הבניין מושתתים על כוונה ארכיטקטונית של יצירת רציפות חוויתית של האתר–החלל–והאירוע.

רציפות האתר – במסגרת שדרוג וארגון מחדש של אלמנט הכניסה הראשי של המוזיאון בוצע פינוי של הלובי המקורי בקומה המפולשת תוך יצירת חלל חיצוני חדש פתוח למעבר הראשי של האוניברסיטה ותחום על ידי הכניסות למוזיאון ובניין קרטר. למרחב הציבורי של האוניברסיטה מצטרף מקום מפגש מוצל המאפשר למבקרי המוזיאון, בניין קרטר ועוברי אורח אתנחתא משותפת. הלובי החדש של המוזיאון, עם הגישה לתערוכות מתחלפות, בית הקפה וחנות המוזיאון מעצימים את הרציפות בחוויית היום-יום של אנו-מוזיאון העם היהודי והקמפוס של אוניברסיטת תל אביב.

רציפות החלל –  הבניין הקיים נבנה כשדה של עמודים וקורות בטון מוקפד במפתחים ומידות קבועים. הסטרוקטוראליות המקורית אפשרה למצות את הפוטנציאל המרחבי על ידי פתיחה וחשיפה של כל השדה הטקטוני ויצירת חלל רציף המשתרע על כל מפלסי התצוגה תוך יצירת תשתית לסביבות תצוגה מגוונות. החלל הרציף עוטף אטריום החשוף לאור טבעי שמקנה השתנות מתמדת לאורך היום ועונות השנה.

רציפות האירוע –  שלושת המפלסים הרציפים של תצוגת הקבע החדשה של המוזיאון מלווים בחללי תערוכות מתחלפות, אולמות הרצאות, בית קפה וטרסה פנורמית על הגג, החשופה לרקיע של תל אביב ולאופק השקיעות של הים התיכון. הפרוגרמות משולבות באופן המאפשר יצירת חוויות ביקור ייחודיות עבור קהלים מגוונים. מגוון בחוויות הביקור מבטיח אינטנסיביות מרבית של תפקוד המוזיאון.

כביטוי של העקרונות הארכיטקטוניים העומדים בבסיס תהליך היצירה האדריכלית, אנו מאמינים כי הרציפות של האתר, החלל, והאירוע תבטיח את מרכזיות התכנים של אנו-מוזיאון העם היהודי במרחב הציבורי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ובחברה הישראלית כולה.

דניאל מינץ

מינץ-מלמד אדריכלים

מי אנו

קרן נדב: הקרן הפילנתרופית של משפחת נבזלין

מאז הקמתה בישראל בשנת 2005, קרן נדב מקדישה את מרב המשאבים ליצירת הווה ועתיד יהודי תוסס, שבו יהודים, בארץ וברחבי העולם, מרגישים מחוברים ומחויבים זה לזה, להיסטוריה המשותפת שלהם, ולארץ ישראל – ביתו הנצחי של העם היהודי.

פרויקט הדגל של הקרן,  הקמתו מחדש של אנו – המוזיאון היהודי הגדול והמקיף מסוגו בעולם, נמשך למעלה מ-15 שנה, מתוך מטרה לספר את הסיפור היהודי הגדול של כולנו.

הקרן תומכת ביוזמות שמחזקות את תחושת השייכות לעם היהודי, המורשת והערכים, בונות זהות קולקטיבית יהודית משמעותית ופלורליסטית, ומעמיקות את הקשרים בין יהודים ברחבי העולם.

לאוניד נבזלין, שהקים את קרן נדב יחד עם שותפיו, ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו, הוא התורם היחיד בקרן מאז 2006.

המשימה של קרן נדב היא לטפח תחושת זהות אישית וקולקטיבית בשלוש סוגיות עיקריות: חיזוק הזהות היהודית, פלורליזם וערכים ליברליים, וביטחון ישראל והעם היהודי.

אירינה נבזלין: יו"ר דירקטוריון אנו – מוזיאון העם היהודי ונשיאת קרן נדב

אירינה נולדה ב-1978 להורים מהנדסים במוסקבה, בברית המועצות לשעבר, ואת השכלתה האקדמית, תואר ראשון ושני בכלכלה, רכשה באוניברסיטה המובילה במוסקבה Moscow State University. באותה שנה, החלה לעסוק בייעוץ תקשורתי, ביחסי ציבור ובקשרי ממשל. היא הועסקה בחברת תקשורת בינלאומית מובילה, והתמקדה בעבודה מול חברות גדולות בתחום הטכנולוגיה. היא טיפסה בסולם התפקידים, ממתמחה ועד סגנית מנהלת המשרד במוסקבה, וב-2003 עברה לעבוד בסניף החברה בלונדון.

בשנת 2006, בגיל 28, עלתה אירינה לישראל. באותה שנה כבר הקימה וניהלה את המרכז הישראלי לילדות טובה יותר – ICBC, מוסד ללא כוונת רווח, שיסדו משפחות נבזלין ומיוניס, כשהערכים המובילים בו הינם לקיחת אחריות אישית, מחויבות חברתית והשפעה סביבתית. המרכז פועל לרווחתם של ילדים ובני נוער בישראל הזקוקים לסיוע בתחומי הבריאות והחינוך. גוף חשוב נוסף שנבזלין מובילה הוא קרן נדב, שנוסדה ב-2003 בידי אביה, לאוניד נבזלין. הקרן פועלת לקידום פרויקטים המחזקים את הזהות היהודית הקולקטיבית וערכי ליברליזם. בין השאר, הקרן תורמת למוזיאון העם היהודי ומסייעת למרכז נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה הפועל באוניברסיטה העברית בירושלים.

את פעילותה במוזיאון העם היהודי (בית התפוצות לשעבר) החלה ב-2008. באוגוסט 2012 מונתה נבזלין ליו"ר דירקטוריון פעילה של המוזיאון. היא קיימה תהליך טרנספורמציה מלא בבית התפוצות – החל מצירוף עובדים וחברים במועצת המנהלים ועד גיוס של כ-100 מיליון דולר להקמת מוזיאון העם היהודי החדש. בהיבט הרעיוני, התהליך שהובילה שינה פרדיגמות, תוך שימת דגש על טיפוח תחושת הזהות היהודית והשייכות לעם היהודי, על החשיבות באחדות העם בצד יצירת נרטיב פלורליסטי, ועל הראייה האופטימית של ההוויה היהודית ובעיקר של צדדיה המשגשגים והמשפיעים. המוזיאון הוא המוזיאון היהודי הגדול ביותר בעולם, והוא מספר את סיפורו של העם היהודי כולו ובכל הזמנים – בעבר, בהווה ובעתיד.

בשנת 2019 הקימה אירינה את IMPROVATE, פלטפורמה המחברת בין ממשלות לחברות טכנולוגיה וחדשנות, המייצגות את המנהיגות העולמית העכשווית, ומאפשרת להן לעבוד בשיתוף פעולה למציאת פתרונות פרקטיים לשיפור איכות חיי רבים.

בשנת 2017 נבחרה נבזלין על ידי ג'רוזלם פוסט כאחת מ-50 היהודים המשפיעים ביותר בעולם. בשנת 2020 ספרה "The Impact of Idenyity-The Power of Knowing Who You Are", זכה בפרס Nautilus Awards (Silver). הספר אף דורג במקום הראשון ברשימת רבי המכר של אמאזון במגוון קטגוריות. הספר זכה כבר לתשבחות מרבים, ביניהם גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר וגארי קספרוב.

נבזלין נשואה ליולי יואל אדלשטיין, שר הבריאות, והיא אם ל-2 בנים.

דן תדמור: מנכ"ל אנו – מוזיאון העם היהודי

לפני שנבחר לעמוד בראש מוזיאון העם היהודי בשנת 2012, דן תדמור אייש עמדות בכירות בעולם התקשורת הישראלית, והתמחה בפיתוח וניהול תוכן. בין השאר כיהן כמנכ"ל טלעד, וכמנכ"ל "ידיעות שורות"  (חברת בת של קבוצת ידיעות אחרונות), המתמחה במגזיני פרימיום לשוק הישראלי.

בצה"ל שירת כקצין ביחידה 8200.הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות במחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר אורית שחם גובר: האוצרת הראשית של אנו – מוזיאון העם היהודי

לפני שהובילה את מערך האוצרות של המוזיאון החדש והתערוכות המתחלפות, ד"ר שחם גובר אצרה את מוזיאון בית הפלמ"ח, מוזיאון הרצל, מוזיאון בגין, האתרים הארכיאולוגיים במצדה ובהרודיון, מרכז המבקרים במצפה רמון, ועוד.

ד"ר שחם גובר היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה כללית (אוניברסיטת תל-אביב), תואר שני בחינוך במוזיאונים (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון) ודוקטורט בנושא מוזיאונים כמרחבים מעצבי זיכרון (אוניברסיטת חיפה). במשך כעשר שנים הייתה גם מרצה למוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

בנוסף לכך, ד"ר שחם גובר היא סופרת שמאחוריה ארבעה רומנים מצליחים – "איפה היית בשישה באוקטובר" (ספריית הפועלים, 2001), "ובאתי על החתום"(כתר, 2005), "טיסת יום" (כתר, 2008), "האחרת" (כתר, 2013). היא ערכה את "חינוך במוזיאונים", ספר עיון בהוצאת המועצה לשימור אתרים (1993.).

מדי שביד: מנכ"לית התחדשות המוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי

מאז פרשה מצה"ל בדרגת סגן אלוף בתחום משאבי אנוש, מדי שביד, בוגרת לימודי תולדות האמנות תואר ראשון ומוזיאולוגיה, ותואר שני במנהל עסקים, עומדת בראש פרויקטים עתירי לוגיסטיקה בתחום האמנות בכלל, והמוזיאונים בפרט. לאורך הקריירה המרשימה שלה שביד ניהלה פרויקטים שדורשים יכולות מורכבות וחוצות תחומים – מרמת הרעיון וגיבוש אסטרטגיה, דרך מעורבות בתוכן וניהול התקציב, ועד ניהול ההיבטים הלוגיסטיים והתפעוליים של הפרויקט, מראשיתו ועד תומו.

הניסיון המקצועי העשיר שלה כולל את ניהול עמותת Art TLV, היא שימשה כמנכ"לית הביאנלה לאמנות של העיר תל אביב –יפו ושל העיר הרצלייה, הובילה את תכנית שנת האמנות של העיר תל אביב ששיאה בחנוכת מוזיאון תל אביב לאמנות, עמדה בראש פרויקט "רואים את הקולות", פרויקט הקמפוס החדש ללהקת בת-שבע, ועוד.

אמיר מלץ: סמנכ"ל שיווק ומש"א אנו – מוזיאון העם היהודי

לפני שנבחר לעמוד בראש מערך השיווק של מוזיאון העם היהודי בשנת 2016, אמיר מלץ אייש עמדות ניהול בעולם השיווק, והתמחה בענף התקשורת הסלולארית. בין השאר כיהן כמנהל השיווק של Hot mobile, ובתפקידי ניהול שיווק בסלקום ויוניליוור. הוא בוגר תואר ראשון רב תחומי ותואר שני במנהל עסקים .

פטריק גלגר: המעצב והמתכנן הראשי של אנו – מוזיאון העם היהודי

משרד העיצוב G&A, בראשותו שלפטריק גלגר, הוא אחד הבולטים ופורצי הדרך בכל העולם, עם ניסיון בינלאומי של מעל 30 שנה בתכנון תערוכות ומוזיאונים.

גלגר, בן 65, מוזיאולוג בהשכלתו, נחשב לאחד המעצבים המוערכים בעולם, וכמי שהטביע את חותמו האמנותי בשלל תצוגות ידועות ומגוונות. מעיצוב מאות טנקים ומטוסי קרב ישנים בתערוכה שעסקה בהיסטוריה צבאית, ועד עיצוב ותכנון תערוכות שעסקו בתרבות פופולארית, היסטוריה, מוזיקה, ספורט, ועוד. בין היתר תכנן גלגר את המוזיאון הלאומי להיסטוריה של יהודי ארצות הברית בפילדלפיה, את מוזיאון הגראמי בלוס אנג'לס, ואת מוזיאון הטבע בשנחאי. המשרד הראשי של גלגר ממוקם בוושינגטון די-סי וסניפים נוספים פועלים בסינגפור ובשנחאי. במשרד של גלגר מועסקים אדריכלים, מעצבים, היסטוריונים וכותבים שאחראים לעיצוב ולתכנים של כל תערוכה.

פנל קרדיטים

יו"ר – אירינה נבזלין

מנכ"ל – דן תדמור

מנכ"לית התחדשות המוזיאון – מדי שביד

אוצרת ראשית – ד"ר אורית שחם גובר

אוצרים – אמיתי אחימן (ראש צוות אוצרות), ד"ר מירב בלס, אסף גלאי, דבורה ליס, ד"ר דביר צור, רעיה ספיר, אירית שפירא מאיר

הפקת תצוגה ותוכן – מיכל הומינר

מעצבים – גלגר ושות' בונה התצוגה – סטודיו טוקן, עיצוב תאורה – אמיר ברנר עיצוב AV– עדי פלטינוב

מעצבים גרפיים – כפיר מלכה, נדב שלו

אדריכלים – מינץ מלמד, CPM- אדר' ציפי אדלר ארצי, קן התור

יועצים אקדמיים

יועץ אקדמי ראשי – פרופ' גדעון שמעוני, יו"ר וועדת התוכן- פרופ' רענן ריין, ניסוח מסמך היסוד –  פרופ' ישראל ברטל ופרופ' גדעון שמעוני, ד"ר סוזן אורבן, פרופ' רחל אליאור, רבקה אליצור ליימן, פרופ' גור אלרואי, פרופ' רם בן שלום, ד"ר גליה בר אור, ד"ר יניב גולדברג, פרופ' ישעיהו גפני, פרופ' אברהם גרוס, פרופ' וויליאם גרוס, פרופ' הנרייט דהאן כלב, ד"ר שמואל דובדבני, פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, פרופ' משה הלברטל, פרופ' חיים וקסמן, פרופ' צבי זוהר, פרופ' ג'רמי כהן, פרופ' סטיב כהן, פרופ' ריצ'ארד כהן, פרופ' דן לאור, פרופ' ישראל לוין, שרון ליברמן מינץ, פרופ' עודד ליפשיץ, ד"ר רות למדן, פרופ' פמלה נדל, אורן נהרי, פרופ' חיים סעדון, ד"ר עומר סרגי, פרופ' ג'ונתן סרנה, פרופ' יום טוב עסיס, ד"ר רחל פירסט, פרופ' שלום צבר, פרופ' ירון צור, פרופ' ג'סטין קאמי, יואב קוטנר, פרופ' אביעד קליינברג, פרופ' קימי קפלן, פרופ' מארק קרלינר, פרופ' אליעזר שביד, ד"ר גיא שטיבל, הרב ד"ר שרון שלום.

במאי ראשי ויועץ מדיה – אבידע לבני, הפקה – גם סרטים, למה הפקות, פיצ'יפוי, שורטקט, שולה שפיגל ודנה כהן הפקות, מיקס לסרטים ועיצוב פסקול בגלריה: איציק כהן – ג'אנגל סאונד אונליין לסרטים: אהרון פאר – RGB, DM

מיצגי אינטראקטיב – לירון צברי, פאזה הפקות, קריאייטיב לאב, קאמל, הפקה מוזיקלית: גיא מרגלית

משמרים ותלבושות – עירית לב בייט, ניל מקמנוס, שושנה מנדל, נעה מקמנוס, נגה שוסטרמן, גיורא אלון, דינה קונסון, גיורא אדרת, מאיה דלנו, רונה דורון

עריכה ותרגום – אסף שור, סיון רווה, מרילין פפר, סיון בטלר רוטהולץ, רחל פרץ, אורנה אברומבסקי, טליה הלקין

תחקיר – קים לגזיאל, טלי שמיר וירצברג, איליה עמיר, יוסי גלנץ, מיה ווב, דניאלה רייס רזון, ויונתן אברהמי

צילום ותיעוד– סטודיו LUCIDO, סריקות ועיבוד צילומים לדפוס- ארטסקאן, תל אביב, סטודיו HC Editions , הדפס אמנותי ירושלים, אורי שדה

התמונות מאושרות להורדה על ידי התקשורת. בעת שימוש יש לתת קרדיט על פי הכיתוב בתמונה.
לחץ כאן להורדת הקרדיטים 

התמונות מאושרות להורדה על ידי התקשורת. בעת שימוש יש לתת קרדיט על פי הכיתוב בתמונה.